ירושה על פי דין

כללי הירושה שנחקקו בחוק הירושה. ירושה זו מכונה "ירושה על פי דין".
כללי ירושה על פי דין מפורטים בפרק השני ל-חוק הירושה. כאמור, ירושה על פי דין מתרחשת כאשר
אדם הולך לעולמו ולא הותיר אחריו בחוק הירושה נקבעים כללי ירושה על פי דין.
שם נקבע מי היורשים, מהו סדר הירושה, כללי העדיפות בין היורשים על פי. בחוק זה נקבע כיצד מתחלקת ירושה,
מהי זכות הירושה של בן זוג, כיצד מתבצעת חלוקת ירושה בין צאצאים, בין אחים, בין נכדים וכיצד יש
לחלק את נכסי העיזבון, כגון חלוקת דירה בין יורשים.

על מנת שליורשים תהיה דרך לרשת את העזבון שהם זכאים לו בירושה על פי דין, עליהם להגיש
בקשה לצו ירושה אך זאת כאמור, רק במקרה שבו לא קיימת צוואה.
חריג לכלל זה הוא מצב שבו הצוואה אינה קובעת כיצד יחולק כל עיזבונו של המנוח אלא רק חלק
מהנכסים. במקרה שכזה, יקבעו כללי ירושה על פי דין כיצד יחולק אותו חלק של העזבון שהצוואה
אינה עוסקת בו בין יורשי המנוח על פי דין.
ראוי לציין, כי במקרה כאמור שבו הצוואה שותקת לגבי חלק מהנכסים, יינתן גם צו ירושה וגם צו לקיום צוואה.

זהות היורשים על פי דין שנקבעו בחוק הירושה:

יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).